שימוע לפני הגשת כתב אישום – איך זה עובד?
בעבירות מסוימות, כאשר הגוף התובע – בדר"כ מחלקת התביעות של המשטרה או הפרקליטות – מקבל את תיק החקירה מהמשטרה בסיום החקירה הוא נדרש לשלוח מכתב יידוע לחשוד. עקרון "יידוע לפני הגשת כתב אישום" מעוגן בסעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. כאשר התביעה שוקלת להגיש כתב אישום כנגד חשוד בעבירות פשע היא מחויבת להודיע לו על זכותו לשימוע לפני הגשת כתב אישום. לחשוד תהיה זכות להגיב תוך 30 יום ממועד קבלת מכתב היידוע על סעיפי האישום כנגדו. כבר כאשר מתקבל מכתב יידוע מומלץ לפנות לעורך דין שייצג את החשוד בהליך השימוע.
באילו מקרים מגיע שימוע לפני הגשת כתב אישום?
הזכות לעבור שימוע לפני הגשת כתב אישום נתונה לחשודים בעבירות פשע, עבירות שהענישה עליהן היא מעל לשלוש שנות מאסר. זאת כדי לתת להזדמנות נוספת לחשוד לדייק את גרסתו, להוסיף פרטים שלא ציין בחקירה ובכך להביא לביטול סעיפים מסוימים האמורים להופיע בכתב האישום ולעיתים אפילו לבטל את האישום בכלל. ברוב הגדול של המקרים זכות זו ניתנת רק לחשודים בעבירות פשע אך ישנם מקרים חריגים בהם תינתן הזכות לשימוע גם בעבירות קלות יותר. עם זאת, ישנן עבירות בדרגת פשע בהן לא יקבל החשוד את הזכות לשימוע בשל התייחסות מחמירה של החוק אליהן. מדובר בעבירות מין ועבירות אלימות במשפחה.
מה קורה כאשר לא מתקיים שימוע למרות שהחוק מחייב זאת?
אם החשוד לא קיבל את מכתב היידוע על זכותו לעבור שימוע, ובשל כך לא מתקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום, משמעות הדבר יכולה להיות מחיקת כתב האישום ע"י בית המשפט.
עו"ד יאנה קויפמן מתמחה במשפט הפלילי ובדיני תעבורה. היא מייצגת את לקוחותיה ומלווה אותם במקצועיות רבה לאורך כל ההליכים הפליליים הננקטים נגדם. מוזמנים ליצור קשר:050-5065181
