ליטל מלניק נקברה בחיים – אז איך זוכה אדוארד קצ'ורה מעבירת הרצח והורשע רק בעבירת גרימת מוות ברשלנות?

תמיד זה אחד הרגעים הכי מפחידים בסדרות פשע – כשצופים איך מישהו הולך להיקבר בחיים, נקבר תחת אדמה או חול, נאבק על נשימה אחרונה. אבל במציאות, כשזה קורה באמת, השאלות המשפטיות מורכבות הרבה יותר ממה שאנחנו רואים בטלוויזיה.

אין ספק שמדובר באירוע טראגי ומזעזע — נערה צעירה מוחלשת — שנפטרה בנסיבות קיצוניות. אך האם הנאשם רצח אותה?

השופטים בבית המשפט המוזי בחיפה זיכו היום (28.09.2025) מחמת הספק את הנאשם מרצח בנסיבות מחמירות והרשיעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בעילה אסורה בהסכמה והפרת הוראה חוקית.

הרקע המזעזע

השניים הכירו כשאדוארד קצ'ורה עבד כאח מוסמך בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה כרמל" במחלקת הנוער.

הנערה המנוחה ליטל יעל מלניק, ילידת 2004, הייתה מאושפזת במחלקה בה עבד הנאשם בחודשים ינואר-מרץ 21.

עפ"י עובדות כתב האישום לאחר שהמנוחה השתחררה מבית החולים וחזרה להתגורר בבית סבה וסבתה באור עקיבא התפתח בין השניים קשר אינטימי במהלכו ניצל הנאשם את תלות המנוחה בו.

הגרסאות השונות

עפ"י גרסת הנאשם המנוחה היא שהציעה את הרעיון להיקבר בחול וזאת על מנת להתמודד עם פחדיה במחשבה ש"טקס הטיהור" יסייע לה להיפטר ממחשבות אובדניות. לטענתו הוא ניסה להניאה מכך, ללא הצלחה. ולאחר שכיסה אותה בחול והיא אחזה את הצינור בפיה ונשמה דרכו, הוציאה את ראשה ואמרה לו ללכת הביתה.

עפ"י חוות הדעת למכון לרפואה המשפטית מותה של הנערה נגרם בשל שאיפת חול וחצץ. לא נמצאו ממצאי חבלה נוספים שיכולים לתמוך באפשרות של חניקה או להתיישב עם פצעי הגנה או סימני מאבק.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט עמד על הכשלים הראייתיים וזיכה את הנאשם מחמת הספק בעבירת רצח. אך האם העבירה הנכונה היא גרם מוות ברשלנות?

לעניות דעתי, שגה בית המשפט כשהרשיע את הנאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

בענייננו גם אם נאמין לגרסתו של הנאשם לפיה, פעל כמצוות המנוחה והותיר אותה לבדה על מנת לסיים את הטקס, הרי שנהג בפזיזות לגבי התוצאה הסופית. הנאשם ידע שמדובר בנערה מורכבת ומוחלשת, ובכל זאת עזב את המקום מבלי לוודא שהיא בחיים.

הרפורמה בעבירות ההמתה

בשנת 2019 נערכה רפורמה בעבירות ההמתה ועבירת ההמתה בקלות הדעת החליפה את עבירת ההריגה, וזאת במטרה ליצור מדרג רחב ומדויק ביותר של עבירות על מנת לשקף את חומרת המקרים השונים.

עבירת ההמתה בקלות דעת מתייחסת למצב בו אדם היה מודע לאפשרות שהתנהגותו תגרום למוות אך בחר להמשיך בפעולתו מתוך תקווה להימנע מהתוצאה הקטלנית, כלומר נהג בפזיזות.

לעומת זאת עבירת גרם מוות ברשלנות (שלא השתנתה במהלך הרפורמה) מדברת על סיטואציה בה האדם לא נקט בזהירות הסבירה בנסיבות העניין (למשל הורה ששוכח בטעות את ילדו ברכב או לא השגיח עליו כמצופה בבריכה).

לי באופן אישי יש תחושה חזקה שהפרקליטות תערער על הכרעת הדין והקערה תתהפך על פיה בעליון. ומה דעתכם?