ייצוג בוועדות שחרורים – המידע המלא
לכל אסיר, למעט אסיר עולם, קיימת האפשרות להגיש בקשה לשחרור על תנאי ממאסר לאחר שסיים לרצות לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליו. בשל כך, ההליך מוכר גם בשם "ועדת שליש".
ועדת השחרורים בוחנת כל בקשה בהתאם לנסיבותיו האישיות של האסיר ולמאפייני המקרה. בין השיקולים המרכזיים שנבחנים נמצאים מידת המסוכנות הנשקפת מהאסיר, סיכויי השיקום שלו, התנהגותו במהלך תקופת המאסר, השתתפותו בהליכים טיפוליים וכן נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה.
משקל משמעותי ניתן לשאלה האם שחרורו המוקדם של האסיר עלול לסכן את שלום הציבור. עם זאת, גם כאשר מדובר באסיר שהורשע בעבירות פליליות חמורות, הוועדה רשאית לאשר שחרור על תנאי אם התרשמה כי חל שינוי ממשי בדרכו, כי הוא עבר הליך שיקומי וכי הסיכון הנשקף ממנו פחת.
חשוב להבחין בין הליך השחרור המוקדם לבין ביטול כתב אישום. ביטול כתב אישום מתרחש לפני הרשעה או במהלך ניהול המשפט, בעוד שוועדת השחרורים דנה בעניינו של אדם שכבר הורשע ונגזר עליו עונש מאסר. במסגרת הבקשה לשחרור על תנאי יש להציג לוועדה תמונה מלאה של התנהלות האסיר, התקדמותו השיקומית והתוכנית שנבנתה עבורו לקראת החזרה לחיים מחוץ לכלא.
האם יש צורך בעורך דין לייצוג בוועדת שחרורים?
אין חובה חוקית שהאסיר יהיה מיוצג על ידי עורך דין בוועדה. יחד עם זאת, אני ממליצה בחום להגיע לוועדת שחרורים בליווי עורך דין פלילי, שכן אסיר שמחליט לייצג את עצמו מקטין למעשה את סיכוייו לשחרור מוקדם, וזאת בשל היעדר ידע והבנה משפטית ואופן הצגת דבריו.
ייצוג איכותי יבטיח את זכויות האסיר ואת הצגת טיעוניו באופן מיטבי, מה שיגדיל מאוד את הסיכוי לשחרור מוקדם על תנאי.
משרדנו מייצג נאמנה אסירים בוועדות שחרורים ובעתירות אסיר מול שירות בתי הסוהר. אנו עומדים לרשותך לייעוץ בכל עת.
משרד עורכי דין יאנה קויפמן – לתיאום פגישת ייעוץ בהקדם השאירו פרטים ונחזור אליכם!
